משק סלור

משק סלור הינו משק מטעים, בעיקרו, הקיים כבר קרוב ל- 60 שנה (במושב מגשימים ואח"כ במושב בית אלעזרי). המשק התמחה בגידול מטעי פרי ייחודיים: החל מזן תפוח-עץ חדש "ורד" בשנות ה- 60, דרך הפיג'ויה – המטע הראשון בעולם, אפרסמון המקדים להבשיל, צבר "עופר" דל הקוצים, פרי הפטל, פרי השיזף (דומים) ועוד… בבוסתן המשק ניתן למצוא עצי פרי טרופיים כמו: קרמבולה, לונגן וגויאבה ללא גרעינים; וסובטרופיים כמו: ספוטה שחורה, אנונה ועוד.

אפרים סלור הביא את עצי הפרי לגינת הבית, לא רק במשקו הפרטי, אלא הפך זאת לנחלת הכלל בפרסומיו בירחון "גן ונוף", המגזין הישראלי לעיצוב הגינה, המגזין של ענף הגינון והנוף בישראל.
אפשר לקרוא, מפרי עטו של אפרים סלור, על אקלום עצי פרי, פיתוח זני פרי חדשים, ועל עצי פרי בגינת הבית בסדרת הספרים: "החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 12: "צמחים ובעלי חיים במשק האדם" (הוצאת משרד הביטחון); בסדרת הספרים "האנציקלופדיה לחקלאות", כרך שלישי: "מטעים, יערנות, הגנת הצומח" (הוצאת האנציקלופדיה לחקלאות) ובספרו האוטוביוגרפי: "לאט יותר, בבקשה. משפחת סלור בעקבות הנדר" (בעריכת בינה אופק).