מסיפור למחקר

אפרים סלור לקח את הצמח לאנשי מקצוע שהגדירו אותו כ "ALOE VERA". אפרים ניסה לעניין את מכון וייצמן ואת מכון וולקני בנושא, אך אלה זלזלו בסיפור.

אפרים החליט לנסות את הצמח על חולים נוספים. כשביקר את אחותו בקיבוץ, שמע ממנה על חולת סרטן סופנית. הוא הציע לה את הטיפול באלואה וקיבל תוצאות מעודדות. בלמדו את הנושא, התברר לו שקיימים למעלה מ – 350 מינים שונים של אלואה (ALOE) ושחלק קטן מהם ידועים בשימוש ברפואה. הוא החל לטפל במינים נוספים של אלואה וקיבל שיפור בתוצאות.
מספר המטופלים שהתמצית עזרה להם הלך ועלה ובדצמבר 1984 סוף סוף נתרצו במכון וולקני – המחלקה לצמחי רפואה ותבלין – והיו מוכנים לבדוק את הנושא.
פרופ' דן פלביץ (ז"ל) מהמחלקה כותב, בתזכיר סודי, על תכונות האלואה הידועות מהעת הקדומה והמוזכרות בתנ"ך ובספרות עתיקה במצרים. הוא מסכם מספר פרסומים בנושא האלואה ומחלות ממאירות:

• (1976) Hartwell – במאמרו לגבי שימוש בצמחים נגד מחלות ממאירות מביא כ 50 ציטוטים של ספרות עממית. במקורות אלה מציינים את תכונתם הרפואית של מיני האלואה לרפוי מגוון של מחלות ממאירות. נציין את החשובות שביניהן: גידולים שונים, סרטן הקיבה, סרטן הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הגרון, סרטן הלשון, כיבים סרטניים, סרטן בלוטות השתן. השימוש הוא בעיקר במוהל העלים בצורת שתייה, רטיות או אבקה.

• (1976) Kupchan & Karin – הראו על פעילות החומר אלואה-אמודין שהופק מ- Rhamnus frungula בעיכוב לוקמיה 338P – בעכברים. חומר זה מצוי גם באלואה.

• (1977) Yagi & al – מצאו שחומר בלתי מזוהה שבודד מאלואה עכב פעילות של Sarcoma בעכברים.

המשך התקדמות המחקר ב: "פרופ' דן פלביץ מספק רשימה חלקית של מטופלים באלואה".

צור קשר